תוכן עניינים
142 יחסים: מאיר הלוי אבולעפיה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת נדרים, מסכת נדה, מסכת סוכה, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת תענית, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בבא מציעא, מסכת בבא בתרא, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסכת יומא, משנה ברורה, משה מטראני, משה גאלנטי (הראשון), משה הרשלר, מלאכי הכהן, מחשבת ישראל, מהדורת פקסימיליה, מהדורה מדעית, מהדורה מוערת, מוסד הרב קוק, מוריה (כתב עת), מכון אריאל, א' בתשרי, ארז סלע, אלחנן וסרמן, אלכסנדר משה לפידות, אליעזר מטוך, אליהו מזרחי, אחרונים, אברהם שושנה, אברהם בורנשטיין, אברהם ישעיהו קרליץ, אגדה (יהדות), אהרן יפה'ן, ספר המצוות לרמב"ם, ספרייה תורנית, ... להרחיב מדד (92 יותר) »
מאיר הלוי אבולעפיה
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומאיר הלוי אבולעפיה
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת מגילה
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת מועד קטן
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת מכות
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת נדרים
מסכת נדה
#הפניה מסכת נידה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת נדה
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת סוכה
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת עבודה זרה
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת עירובין
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת פסחים
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת קידושין
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת ראש השנה
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת שבת
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת שבועות
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת תענית
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת חולין
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת ברכות
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת בבא מציעא
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת בבא בתרא
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת ביצה
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת גיטין
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת כתובות
מסכת יבמות
ללא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת יבמות
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומסכת יומא
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומשנה ברורה
משה מטראני
מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומשה מטראני
משה גאלנטי (הראשון)
הרב משה בן מרדכי גאלנטי (נקרא גם רבי משה גאלנטי הזקן, על מנת להבדילו מנכדו), נפטר אחרי 1612 (ה'שע"ב; יש אומרים בגיל 90) היה רב, פוסק ומקובל צפתי בולט.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומשה גאלנטי (הראשון)
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומשה הרשלר
מלאכי הכהן
רבי מלאכי הכהן (כ"ב בתמוז ה'ת"ס, 10 ביולי 1700 - כ"א בחשון ה'תקל"ב, 29 באוקטובר 1771) היה רב איטלקי, מגדולי רבני ליוורנו במאה ה-18.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומלאכי הכהן
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומחשבת ישראל
מהדורת פקסימיליה
מיניאטורית איכותית כתביו המקוריים של אדגר אלן פו לסיפור "הרציחות ברחוב מורג" מהדורת פקסימיליה (על פי האקדמיה ללשון העברית: העתק תאום) היא העתק מדויק של יצירה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומהדורת פקסימיליה
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומהדורה מדעית
מהדורה מוערת
מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומהדורה מוערת
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומוסד הרב קוק
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומוריה (כתב עת)
מכון אריאל
מכון אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל (ידוע גם כמוסדות אריאל או כמכון הארי פישל - שם המכון הראשוני שמהווה כיום חלק ממכון אריאל) הוא גוף המאגד בתוכו מספר מוסדות תורניים העוסקים בהכשרת רבנים ודיינים, מחקר תורני והוצאת ספרי קודש בעיון והגות.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ומכון אריאל
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וא' בתשרי
ארז סלע
ארז סלע (נולד בכ"ג בטבת ה'תשי"ז, 27 בדצמבר 1956) הוא מוציא לאור, מהדיר ועורך ספרים, היוזם והבעלים של מיזם "אוצר החכמה".
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וארז סלע
אלחנן וסרמן
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואלחנן וסרמן
אלכסנדר משה לפידות
רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואלכסנדר משה לפידות
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואליעזר מטוך
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואליהו מזרחי
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואחרונים
אברהם שושנה
הרב אברהם שושנה (באנגלית: Abraham Shoshana) הוא סופר, חוקר ועורך תורני אמריקאי יליד מרוקו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואברהם שושנה
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואברהם בורנשטיין
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואברהם ישעיהו קרליץ
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואגדה (יהדות)
אהרן יפה'ן
הרב רפאל אהרן יפה'ן (תש"ה, 1945 - ה' באדר ב' תשנ"ב, מרץ 1992) היה ר"מ בישיבת חברון ומהדיר תורת הראשונים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ואהרן יפה'ן
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וספר המצוות לרמב"ם
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וספרייה תורנית
סביונטה
סביונטה (באיטלקית Sabbioneta) היא עיר במחוז לומברדיה, בצפון איטליה, בנפת מנטובה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וסביונטה
עיון (בלימוד הגמרא)
#הפניה דרכי לימוד התלמוד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ועיון (בלימוד הגמרא)
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ופראג
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ופרשנות התלמוד הבבלי
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ופוסק
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ופירוש רש"י לתלמוד
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ופילוסופיה יהודית
קרשקש וידאל
רבי קרשקש וידאל (שמו היהודי היה "יהודה") היה מחכמי ברצלונה בתחילת המאה הארבע עשרה, מחבר חידושים על התלמוד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וקרשקש וידאל
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וקבלה
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וקולופון
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ור"ן
רמ"ה
#הפניה מאיר הלוי אבולעפיה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורמ"ה
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורמב"ן
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורא"ה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וראשונים
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורפאל שפירא
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורשב"א
רבה בר בר חנה
רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורבה בר בר חנה
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורדב"ז
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ורי"ף
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וריטב"א
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושמשון משאנץ
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושאלות ותשובות
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושאול ליברמן
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושם הגדולים
שניאור זק"ש
איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושניאור זק"ש
שלמה זלמן חיים הלברשטם
#הפניה שלמה זלמן חיים הלברשטאם.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושלמה זלמן חיים הלברשטם
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושולחן ערוך
שיעור כללי
הרב אהרן ליכטנשטיין מעביר שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת הר עציון שיעור כללי הוא שיעור המיועד לכלל תלמידי הישיבה ונמסר לרוב על ידי ראש הישיבה, להבדיל משיעור יומי אותו מוסר הר"מ לתלמידיו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושיעור כללי
שילה רפאל
הרב שילה רפאל (1940 – 6 בנובמבר 1994) היה דיין ופוסק, אב בית דין בירושלים ורב שכונת קריית משה בעיר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושילה רפאל
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ושיטה מקובצת
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ותלמוד בבלי
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ותוספות
תוספות רי"ד
#הפניה ישעיה די טראני.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ותוספות רי"ד
תוספות הרא"ש
#הפניה רא"ש#תוספות הרא"ש.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ותוספות הרא"ש
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ולוגיקה
חיים מודעי
חתימתו של רבי חיים מודעי הרב חיים מודעי (ה'ת"ף, 1720 - ה'תקנ"ד, 1794) היה ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים מודעי
חיים מיכל
חיים (היימן) יוסף מיכל (בלועזית: Heimann Joseph Michael; כ' בניסן תקנ"ב, 12 באפריל 1792, המבורג – ט"ז בסיון תר"ו, 10 ביוני 1846, שם) היה ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן של כתבי יד עבריים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים מיכל
חיים פאלאג'י
#הפניה חיים פלאג'י.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים פאלאג'י
חיים קנייבסקי
#הפניה חיים קניבסקי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים קנייבסקי
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים בן עטר
חיים הלר
הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים הלר
חיים יצחק בלוך
הרב חיים יצחק בלוך (בכתיב יידי: בלאָך; כ"א בתשרי תרכ"ה – ז' באדר ב' תש"ח) היה רב ליטאי אמריקאי, שימש כרבן של פלונגיאן ובויסק בליטא ובלטביה ולאחר מכן בג'רזי סיטי בניו ג'רזי שבארצות הברית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים יצחק בלוך
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וחיים יוסף דוד אזולאי
בצלאל אשכנזי
רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ובצלאל אשכנזי
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וברלין
ברון
כתר של ברון באצולת הממלכה המאוחדת בָּרוֹן, או בגרסה הנשית ברונית, הוא תואר כבוד לאצילים המקובל באחדות ממדינות אירופה, בדרך כלל ארצות מערב אירופה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וברון
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ובית מדרש
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ובית המדרש לרבנים באמריקה
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ובית יוסף
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וגניזת קהיר
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וגופן
דפוס ראשון
בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ודפוס ראשון
דרוהיצ'ין (בלארוס)
דרוהיצ'ין (בבלארוסית: Драгічын, דרהיצ'ין; בפולנית: Drohiczyn; ביידיש: דראהיטשין) היא עיר קטנה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ודרוהיצ'ין (בלארוס)
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והמאה ה-15
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והמאה ה-16
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והמאה ה-17
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והמאה ה-20
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והמאה ה-21
הנצי"ב מוולוז'ין
#הפניה נפתלי צבי יהודה ברלין.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והנצי"ב מוולוז'ין
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והספרייה הלאומית
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והסכמה
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והקדמה
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והלכות רב אלפס
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והחת"ם סופר
הדרום (כתב עת)
הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והדרום (כתב עת)
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והוצאת מאגנס
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וכתב יד (העתק)
יעקב דוד אילן
הרב יעקב דוד אילן (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה, עוסק בעריכת תורת הראשונים ומשמש עורך ראשי של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויעקב דוד אילן
יצחק נוניש בילמונטי
הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710 – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויצחק נוניש בילמונטי
יצחק רלב"ג
הרב יצחק רלב"ג (נולד בשנת 1944) הוא רב שכונת מעלות דפנה בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויצחק רלב"ג
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וירושלים
ירוחם פישל פרלא
רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וירוחם פישל פרלא
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וישראל מ' תא-שמע
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וישראל מאיר הכהן
ישראל יעקב אלגאזי
הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680 – י' בתמוז ה'תקט"ז, 1756), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1755) ועד לפטירתו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וישראל יעקב אלגאזי
ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א וישיבה
יחיאל מיכל שטרן
הרב יחיאל מיכל שטרן (נולד בשנת 1949) הוא רב שכונת עזרת תורה בירושלים ומחבר פורה של ספרות תורנית בשלל תחומים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויחיאל מיכל שטרן
יהושע בועז
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויהושע בועז
יום טוב בן אברהם אשבילי
#הפניה ריטב"א.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויום טוב בן אברהם אשבילי
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף קאפח
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף קארו
יוסף קורקוס
רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גירוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף קורקוס
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף שאול נתנזון
יוסף חזן
שער ספר עין יהוסף על מסכת בבא מציעא לרבי יוסף חזן הרב יוסף חזן (1618–1698) היה ר"מ, מו"צ, אב"ד ופרשן באזמיר ובירושלים במאה ה-17.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף חזן
יוסף חביבא
ר' יוסף (בן דוד) חביבא, בעל הנמוקי יוסף (1340 – 1420), היה מחכמי ספרד בתחילת המאה ה-15 ואחד מאחרוני הראשונים.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף חביבא
יוסף בן ג'וייא
קברו של הרב יוסף בן ג'ויה בהר הזיתים רבי יוסף בן ג'וייא (או: אבן ג'וייא; נפטר ג' באב תקכ"ח, 17 ביולי 1768) היה רב ארץ ישראלי, מחכמי צפת וירושלים, שד"ר כוללות צפת, ומחבר ספר ההלכה "טל אורות" על ל"ט אבות מלאכה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף בן ג'וייא
יוסף גינצבורג
הברון יוסף (אוסיפ) יווזל גברילוביץ' גינצבורג (ברוסית: Осип (Иосиф-Евзель) Гаврилович Гинцбург; 1812, ויטבסק – 12 בינואר 1878, פריז) היה בנקאי ונדבן יהודי-רוסי, ראש משפחת גינצבורג.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוסף גינצבורג
יוזפוב (מחוז בילגוריי)
יוּזֶפוּב (בפולנית: Józefów; ביידיש: יוזעפאף) היא עיירה במחוז בילגוריי, בפרובינציית לובלין שבמזרח פולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ויוזפוב (מחוז בילגוריי)
9 בספטמבר
9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת חידושי הריטב"א ו9 בספטמבר